עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול תכנים
25/12/2019 08:19
Alon Hochberg

שאלות:
1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?
Optical Character Recognition - זיהוי תווים אופטי. מערכת טכנולוגית להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד הנסרק לשפת מכונה ולבסוף למסמך מודפס דיגיטלי. מערכת זו תוכל לטפל בדואר נכנס מודפס המגיע לארגון ולהמירו למידע דיגיטלי וכך לשומרו במחשב במערכת הארגון. כלומר את כל המידע הקשיח ניתן להעלות למערכת הארגון, שם כל שאר המידע הדיגיטלי שמור. מערכת זו תעזור לתעד בצורה יעילה את המידע של הארגון. היא תעזור לחפש תוכן ואף לתייג ולסווג מידע מבלי לאבד מבעוד מועד עקב היותו מידע קשיח.

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?
מסמך דיגיטלי הינו מסמך המכיל מידע/נתונים. זרימת העבודה הינה תהליך העברת מסמכים ברצף פעולות התהליך העסקי לשם ייעול זמן העבודה והעלויות.  לכן שילוב מוצלח של מסמכים דיגיטאליים בתהליך העבודה יוביל לייעל תהליך העבודה ע"י שיפור בכמה נקודות:

* הידע יישמר מצורה מאורגנת.
* הידע הדיגיטאלי נגיש וזמין לעריכה ולשימוש.
* העובדים יחסכו זמן במציאת מידע רלוונטי.
* יצירת שפה משותפת בארגון – הידע הינו ידע שיתופי.
* חיסכון במקום פיזי לתיוק מסמכים קשיחים.

לכן, עבודה עם מסמכים דיגיטליים יכולה לחסוך את זמן העבודה והמאמצים הכרוכים במשימה ולהביא לעליית תפוקת העבודה והערך העסקי. 

3. מה החשיבות של הגירת תכנים?

תהליך הגירת הנתונים הינו תהליך של העברת התכנים/המסמכים ממערכת הישנה למערכת החדשה בארגון. כאשר מעבירים את התכנים חשוב לשמור על המידע בשלמותו ולכן לתהליך זה חשיבות רבה. כמו כן בעידן הטכנולוגי המתפתח של היום, ישנו גידול אקספוננציאלי במידע שהארגון מקבל ושומר ולכן חשוב שהמידע יישאר נגיש וזמין בארגון. לכן מעבר מסודר ממערכת ישנה ולמערכת חדשה הינו קריטי. בנוסף הגירת נתונים עשויה לטייב את שמירת המידע ולעזור למנוע כפילויות וגרסאות לא רלוונטיות. תהליך הגירת הנתונים מבטיח שימור ידע עדכני ויעיל לארגון

4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

a. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל?
b. מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?
a.       לפי דעתי ישנה חשיבות רבה לשמירת כל המייל בשלמותו וזאת מכיוון שלא רק למסמך שמועבר ישנה חשיבות, אלא גם לתאריך, השולח והמלל שמלווה לצד המסמך המועבר. כל המידע חשוב לארגון ומאפשר הבנה לרלוונטיות המסמכים. ללא מידע מושלם ומלא לא ניתן יהיה להבין את התמונה המלאה וה"צרופות" עשויות לאבד מהרלוונטיות שלהן.
b.      האחראים בארגון לשמירת המייל במערכת הינם מקבל המייל ומנהל הידע/המערכת.
- מנהל הידע/המערכת צריך לדאוג לאפשר מבחינה טכנולוגית שמירה שלמה של כל פרטי המייל ושימורו בצורה הטובה ביותר. מנהל זה מאפשר בנוסף מעקב אחר תהליך שמירת הידע בארגון.
- מקבל המייל מבין האם המידע רלוונטי לארגון ויודע האם כדאי לשמור את המידע ואיך לתייגו.

0 תגובות
כוח ההמונים
18/12/2019 10:51
Alon Hochberg


1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים? 
מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"), ויקיפידה. כלומר על מנת לקבל תוכן מבוקש ניתן להיעזר ביכולתם ושירותם של אנשים רבים אחרים שלא מהמערכת/ארגון.
 לפי דעתי בפיתוח רובוטים חדשים הארגון צריך להתעסק בליבת הדברים שהוא מומחה בו כשאת הדברים המסובכים יותר, הארגון צריך להפנות למיקור חוץ באמצעות מיקור המונים – כך יקבל ביצועים טובים רבים הניתנים לבחירה.
אני סבור כי בעיצוב ממשק משתמש יש להיעזר בקהל ההמונים. להבין מומחי תוכן החוקרים ועוסקים בתחום הUI. לבצע פיילוטים או סקרים רבים. להציע אנשים ברשתות החברתיות לעצב את הרובוט בצורה המתאימה ביותר לדעתם ובצורה היפה ביותר לדעתם. להציע פרס כספי בתמורה לעיצוב שייבחר.
ניתן להיעזר במומחים גרפיים - לצורך ביצוע משימת עיצוב גרפי, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או אפילו לחלק תשלום בין כמה מעצבים.

2. עליכם לבצע תחזית לגביי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו?
על מנת לבצע תחזית לסיכויי ההצלחה של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים, אשתף את קהל יעד של אותו השוק על מנת לקבל משוב לגבי הצלחהש פוטנציאלית של אותם המוצרים. ישנן כמה טכניקות לשימוש בחכמת המונים לשם הבנת פוטנציאליות הצלחת המוצר שלמדנו בכיתה, כשאני סבור כי השניים הראשונים הם הרלוונטיים ביותר לשאלה ולכן הייתי בוחר בהם:
1.       א. דירוג גיליון ציונים – להבנת איזה קטגוריה חשובה יותר לקהל היעד.
2.       ב. דירוג אסימונים – חלוקת אסימונים של כל נסקר בין המוצרים. כך נבין איזה מוצר יהיה פופולרי יותר.
3.       ג. שיווקי חיזוי – נראה איזה מוצר פופולרי יותר להשקעה נבחרת
4.       ד. טורניר רעיונות – טורניר בו רעיון מתמודד מול רעיון והמנצח לפי מירב הקולות ממשיך הלאה. כך לבסוף ייבחר המוצר הסופי.

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

בראש ובראשונה כשמשתפים גורמים חיצוניים לחברה נאלצים לחשוף מידע רגיש וקריטי לקיימות ופיתוח רעיון הסטארטאפ. ישנו פוטנציאל לגניבת מידע ע"י מתחרים ללא הגנה על זכויות הקניין הרוחני ושמירתו כפטנט – תהליך שעולה לא מעט כסף.בנוסף, במימון המונים קשה לצפות את כמות הכספים שיגויסו. לכן קשה לתכנן תקציב ותהליך עסקי ראוי.לבסוף, ישנם משקיעים רבים שלכל אחד מהם יש צורך ליצור קשר ולהעביר לו מידע באופן פרטני ובהתאם לפניותיו. כלומר ייתכן והארגון ייאלץ להקצות משאבים רבים לתחומים נוספים שהוא לא צפה להם – כמו מענה שוטף למשקיעים ופגישות קבועות עם מחזיקי המניות (ישנם מקרים רבים שתמורות גיוס כספים ניתנים מניות למשקיעים ולא רק הבטחה עתידית למוצר).

0 תגובות
ניהול ידע בענן
11/12/2019 20:56
Alon Hochberg

1.       ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMass.

א.     מהם היתרונות שהארגון מצפה להם:


1)גמישות - ניתן להגדיל ולהקטין את הענן.

2)מחיר - אין צורך בשרתים נוספים, גיבוי,אחסון וחירום. הנוסף, עלויות תפעול זולות אין צורך בצוות IT כל האחראיות על החברה שמספקת את מיחשוב ענן.כמו  כן, גם הציוד זול, כל הפעולות הם באמצעות דפדפן.

3)קלות - המערכת ענן היא מערכת ידידותית משתמש ולא צריך הכשרה מיוחדת.

4)עדכניות - הענן מתחזק ומעדכן את התוכנות העדכניות בשוק.

5)חיסכון של מקום - עבודה בענן אין שום דבר פיזי וניתן להתחבר מכל מקום.



ב.     מנה שלושה תנאי סף להצלחה


1) הירתמות כל חברי האירגון - על מנת להטמיע מערכת חדשה צריך שיתוף פעולה וסבלנות מכל חברי האירגון

2) הבטחה - כלל המידע נמצא מחוץ לאירגון בשרת של חברה אחרת. לכן, חשוב לבדוק ממי לוקחים שירותי ענן והאם הם מומלצים או לא

3)שיתוף פעולה עם החברה המספקת את מידע הענן - על מנת שהענן יענה על הצרכים של האירגון, חשוב שהחברה שמספקת את הענן תבין את הצרכים ותתן לאירגון מענה הכי טוב לצרכי האירגון.



2.   מתי יש צורך ב"מיחשוב קצה"

בעולם של היום ישנה צורך לעבוד עם הנתונים הכי מעוכנים ושהניתוח יעבוד בזמן אמת. לכן, יש צורך במחשוב קצה כאשר ישנה חשיבות גדולה בעיבוד מידע מהיר.בנוסף, אירגונים סודיים שצריכים אבטחת המידע וסודיות הנתונים יש צורך חשוב במיחשוב קצה. כמו שכתבנו בשאלה 1 כאשר משתמשים בענן, מעבירים את נתוני החברה שלך לשרת באירגון אחר, כך שהם נתונים לחסדי אבטחת המידע של חברה חיצונית.

 

3.     בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים?נא לנמק.

     הייתי בוחר באגם נתונים.

      אגם הנתונים היא צורת אחסון נתונים שמטרתה לאסוף את כל המידע הקיים בארגון במאגר מרכזי אחד. הדגש הוא על העברה של כל הנתונים ללא אבחנה בצורתם או בתבניתם (format). קיימים נתונים משלושה סוגים עיקריים: נתונים בעלי צורה (structured) הנמצאים בדרך כלל במסד נתונים רלציוניים; נתונים בעלי צורה למחצה (semi-structured) כמו מסמכי xml, json; ונתונים ללא צורה כלל (unstructured) כמו דואר אלקטרוני או קבצי תוכן אחרים. סיבה עיקרית שגרמה לצמיחת אגמי הנתונים קשורה להוזלת עלויות האחסון. למחסן נתונים יש בעיה בקבלת נתנונים ללא צורה, כמו במדיה החברתית, מידע זה היינו מידע שדרכו האירגון יכול להגיע להמון תובנות בעיקר על הבנת הלקוח .לכן אעדיף את אגם הנתונים.

0 תגובות
המשכיות ידע
28/11/2019 12:56
Alon Hochberg

Don't Let Knowledge Walk Out the Door

נושא המאמר - כיצד לשמר ידע של פורשים ממקומות עבודה.   


אחת הבעיות הגדולות של חברות הינה כאשר עובד פורש לגמלאות והידע שאותו צבר הולך איתו והחברה אינה יודעת איך לשמור על הידע שיוצא איתם. כאשר מגיע מהנדב חדש לעבודה הןא מנסה להרשים ביכולתיו על מנת להרשים את מנהלי האירגון, בהנדסה רושם מתבטא בעיקר בהמצאות ופיתוחים של תהליכים ישנים והעבודים החדשים מתעסקים בעיקר בלחפש אפה אפשר לפתח ופחות בשימור הידע הקיים, הם מאפשרים ליותר ויותר מומחי מפתח לעזוב עם ידע הנמצא רק בראש שלהם. פרישה של גמלאים הגדילה את הבעיה וזה  דרבן יותר חברות לראיין גמלאים לפני יציאותיהם .אבל, למרבה הצער, רוב חומר הראיון פשוט נעלם המעמקי קבצי הדאטה באירגון. 
הדורות הבאים יתקשו למצוא אותו, ואם כן יצאו, יתקשו להבינו. כמה מרואיינים לפני יציאתם לפנסיה תהו ובצדק מדוע החברה חיכתה עד השבוע האחרון. עבור חלק זה יהיה בפעם הראשונה שהם שיתפו את הידע שלהם.
להלן מס' שיטות עבודה מומלצות :
  • שימור ידע תחזוקתי. חברות טובות מודעות היטב מי הם מומחי מפתח שלהם, ולחלקם יש נתיב קריירה מיוחדת עבורם (סולם טכני). כמו אלה אנשים להתייעץ עם עמיתים צעירים מנטור אותם, העברת ידע טוב מתרחשת. הקמת יחסי מנטור וקשרים.
  •  דאטה מובנה במקום דאטה לא מובנה. רוב מומחי ידע מסכימים כי טקסט במסד הנתונים הוא בעל ערך מועט. אנשים לא יודעים איפה הוא מאוחסן, והם לעתים קרובות לא יכול להבין ולהשתמש בו שוב לאחר החיפוש המייגע שלהם. אחרי הכל, הטכנולוגיה והמושגים הטכניים מורכבים בימים אלה.
  •  להעשיר טקסט עם סיכומים, גרפים , תמלילים ,על ידי שימוש בכלים כמו דיאגרמות או אפילו תוכנות בינה מלאכותית.
  • הוראה לממומחים ללמד את מה שהם יודעים את הצעירים של הארגון.
  • לפתח מבנה אימון המאפשר למהנדסים עם ידע חיוני כדי ללמד את מה שהם יודעים בשנים האחרונות של הקריירה שלהם. זה עוזר כדי להבטיח שהידע יועבר ומאפשר אינטראקציה ושאלות על ידי מהנדסים צעירים כדי להבטיח שהם הבינו את הטכנולוגיה
  • לתת לעובדים היוצאים את ההזדמנות ללמד את המחליפים שלהם.
  • נסו לשמור על המומחים, לפחות על בסיס משרה חלקית. זה בדרך כלל לא אפשרי בשל מדיניות החברה. הדרך הטובה ביותר להבטיח שימור ידע ושימוש חוזר היא להפוך את זה כחלק מהסטנדרטים של הארגון.
  • לעודד אנשים לחשוב על עבודתם ופרוייקטים שלהם עם השלמתם, לבחון מה הלך טוב ומה לא הלך טוב, לזהות ידע חדש שנוצר, ולמצוא דרכים לשימוש בידע החדש. 
0 תגובות
למידה אירגונית
28/11/2019 11:46
Alon Hochberg

שאלה מס' 1: מדוע ישנן בעיות בתחקירים בצה"ל?

צבא ההגנה לישראל הינו אירגון ענק והיררכי המכיל אלפי מפקדים וחיילים,בצה"ל נהוג לתחקר אירועים חריגים אשר אינם התבצעו באופן תקין על מנת להפיק מהם לקחים להמשך. מירב המקרים אותם מתחקרים בצה"ל הם התרחשויות שליליות ומסכנות חיים, ,ומטרתו העיקרית של התחקיר הינו הבנה הגורם לאירוע והסקת מסקנות להמנע ממצב זה בהמשך. תחקירים נערכים בכל עת בצבא, בעת לחימה,הכשרה ובשוטף.בדו"ח מבקר המדינה, וגם בדו"חות בקרה פנימיים של הצבא הוזכר כי תהליכי התחקור והפקת הלקחים מן התחקירים בצה"ל לוקים בחסר. אף, בשנת 2012 קבע מבקר צה"ל, כי קיימים ליקויים רבים באופן עריכת התחקיר הפנימי בצבא, וכן ליקויים בדיווח בזמן אמת על אירועים.
אני מאמין שישנה תחלופה גבוהה של תפקידים ואנשים, המתחקרים מתחלפים ואינם מספיקים לסיים את תהליך הפקדת הלקחים מהתחקירים. בנוסף, בדרך כלל המתחקרים הינם אנשים צעירים וחסרי ניסיון וקיים חוסר בקצינים ותיקים בעלי ניסיון בתחום.
כמו כן, המבנה הארגוני של צה"ל גורם לכך שאירועים רבים אינם מדווחים בזמן או אינם מדוחים כלל מחשש לעונשים. המבנה הארגוני של צה"ל הינו מאוד היררכי . המשמעת הנוקשה והסכנה מענישה מניעה חיילים לעיתים בעיוות האמת והסתרת מידע ובכך נפגע איכות התחקירים.
לדעתי צה"ל יכול להשתמש בגוף חיצוני למטרות תחקירים וכך לצמצם את הבעיוות.

שאלה מס' 2:
המפעילים פעלו בניגוד להנחיות וגרמו לנזק. המפעילים כיבו על דעת עצמם את גלאי מפלס הנוזלים שתפקידו למנוע את זליגת החומר.
לדעתי, המפעילים היו צריכים להתייעץ עם דרג בכיר יותר ולהתריא על התראות שווא רבות.צהל הוא גוף הירכי ותמיד יש את מי לעדכן ועם מי להתייעץ.
אך עם זאת, אין זה הוגן להעניש את המפעילים, יש להשתמש במקרה שקרה על מנת ללמד ולחנך את המפעילים וולהסיק מסקנות על מנת למנוע מקרה זה בשנית.
כאשר המפעילים החליטו על דעת עצמם כיצד לפעול, הם גרמו נזק ועל כן יש לחדד את הנהלים ולהסביר לכל העובדים במפעל ולהפיץ את המסקנות לכלל העובדים כך שאם תקרית כזו או דומה לה תחזור על עצמה, ידעו כלל העובדים כיצד יש לנהוג וימנעו נזקים עתידיים.
ביצוע של תחקור יעיל, והפצת הלקחים לכלל הגורמים יאפשר למידה בארגון והימנעות ממצב זה בעתיד.
0 תגובות